תרמו לנו

להזמנת הרצאה

הפעילויות

המשימה

לקדם פיוס בין הישראלים והפלסטינים, תוך התבססות על המודל הדו נרטיבי בו כל צד נחשף לנרטיב של הצד השני

 

מי אנו?

עמותת סיפור – חכאיה הוקמה ב – 2017 על ידי אנשי עסקים, אקדמאים ואנשי חינוך שהשתתפו בכתיבת הספר "להכיר את הנרטיב ההיסטורי של האחר" ("הספר הירוק").

להערכתנו פתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא תהליך ארוך טווח שידרוש מעורבות פעילה של הציבור הרחב בשני הצדדים, ציבור שיאמין בערך השלום ו"ידחוף" את מנהיגיו לפשרות היסטוריות.

במה אנחנו שונים?

ישנם ארגונים שלוחצים על המנהיגים לחתום על הסכם שלום בכל ההקדם.

ארגונים אחרים מתמקדים בסיום הכיבוש.

ארגונים אחרים עוסקים בקידום חיים משותפים.

 

אנו מבקשים להתמקד בתחום של חינוך לשלום, תוך מתן דגש לרעיון הדו נרטיבי.

שאיפתנו היא להפיץ תכנים מתוך "הספר הירוק" (להכיר את הנרטיב של הצד האחר, בהוצאת PRIME) במגוון מסגרות, לפנות למובילי דעה ולעשות שימוש בכל ערוצי התקשורת הקיימים, והכול במטרה להניע ציבורים רבים ככול האפשר, בשני העמים, לפעילות אקטיבית ולשיתופי פעולה.

מהות הבעיה לראייתנו

הסכסוך הישראלי – פלסטיני מתקיים יותר ממאה שנים, ורבים סבורים שאין פתרון באופק.

אנו מאמינים שבשני הצדדים קיימת בורות רבה בנוגע לשורשי הסכסוך. רוב האוכלוסייה נחשפת רק לנרטיב "שלה", וכמעט לא מודעת וגם לא כל כך מתעניינת בנרטיב של הצד השני. א) בצד הישראלי רבים, במיוחד צעירים, למדו על הפרחת השממה ולכן סבורים שלא היו פה תושבים כשהציונות קמה. בין אלו שכבר מכירים את הנרטיב הפלסטיני רבים סבורים ש"אין פרטנר", אין סיכוי לשינוי ודי אם נעסוק ב"ניהול הסכסוך". " ב) בצד הפלסטיני – לא מכירים את הסיפור הציוני, רואים בנו פולשים ודורשים מהמנהיגים להיאבק על מימוש זכות השיבה למיליוני פליטים.

 

השאיפה שלנו היא לגרום לכך שבשנים הקרובות ציבורים רבים ככל האפשר בשני הצדדים יעמיקו בנושא וייחשפו לנרטיב של הצד השני ולמורכבות של הסכסוך. כשזה יקרה – אנו מאמינים שציבורים רבים ידחפו את המנהיגים להגיע להסדר שלום.

 

המייסדים

אייל נווה - נשיא

שימוש בעבר יכול לקדם פיוס בין אויבים ויכול להנציח ולהעצים את העוינות. כדי להתחיל בתהליך פיוס יש צורך להכיר באחר ותנאי להכרה באחר זה להכיר את האחר. זו המטרה הצנועה של הגישה הדו נרטיבית.

ספי דונר - יו"ר

כאיש עסקים מצאתי את עצמי מעסיק עובדים ערבים ומוכר מוצרים ללקוחות ערביים בישראל ובכמה מדינות שכנות.

ההיכרות איתם הזיזה אצלי משהו בלב וגם במוח.

חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שלא נצליח להגיע לשלום עם שכנינו הפלשתינים.

כשנחשפתי ל"ספר הירוק", הרגשתי שמצאתי את הנתיב להצלחה.

הקמתי את העמותה מתוך אמונה שגם אם הסיכוי קטן - שווה לנסות!

שי מייזלמן - חבר ועד מנהל
בן 48.

מורה להיסטוריה מזה 23 שנים.

שותף בתהליך כתיבת הספר מראשית הדרך.

הצטרפתי לעמותה מתוך אמונה שחינוך המבוסס על דיאלוג, הקשבה והתעניינות באחר

הוא אחת הדרכים החשובות במסע הארוך לעבר עתיד של שלום ופיוס באזורנו.

רחל צוק

מורה להיסטוריה בתיכון בדרום תל אביב. השתתפתי בצוות המורים שחיבר את ספר הלימוד בשני נרטיבים והתנסיתי בהוראה באמצעותו. הפגשתי את תלמידיי עם הנרטיב הפלסטיני, ואני מאמינה שהצלחתי לזרוע בקרבם זרעים של הכרות והבנה שינבטו בעתיד בתנאים המתאימים. מטרתי בעמותה היא להרחיב את הפעילות החינוכית הזאת.

דרור איתן

הצטרפתי לעמותה מתוך חיפוש אחרי מקום שיאפשר לי לפעול ולעשות משהו עם כל התובנות והתחושות שיש לי בשנים האחרונות בנוגע לחיי כישראלי ויהודי כאן בחלקת העולם הקטנה הזו. התובנות הן שאם לא נמצא דרך ללמוד לחיות עם העם הפלסטיני, אזרחי ישראל ותושבי השטחים כאחד, אזי החלום הציוני שהוביל את משפחתי לכאן, מפולין ומארה"ב, נמצא בסכנה מוחשית. התחושות הן של אי נוחות ממספר רב והולך של יהודים בישראל, שעבורם להקשיב, לנסות להבין ולראות את הדברים מנקודת המבט שאינה שלהם, גם אם אינם מסכימים אתה לחלוטין, נחשב כמעשה של חולשה, בלבול ואף גרוע מכך. החברות והפעילות בעמותת סיפור – חכאיה, מאפשרת לי לפעול לקידום החיים המשותפים בין יהודים ופלסטינים, במרחב שבין הים לנהר, תוך נגיעה בליבו של הקושי: הסיפור השונה שיש לשני הצדדים, מתוך אמונה שדרך הקשבה והבנה לסיפור של האחר, מבלי לוותר על הסיפור שלי, ניתן יהיה ליצור כיוון חדש.

נגה עיני אלחדף

פסיכולוגית, נשואה ואמא לשניים, מתגוררת בזכרון יעקב. מ- 2005 עסקה בחקר וקידום דיאלוג בין יהודים וערבים. מחקר התזה שלה בהנחייתו של פרופ' דן בר-און ז"ל עסק בהתמודדות של בני נוער יהודים וערבים עם הנרטיבים ההיסטוריים הישראלי והפלסטיני של 1948. עבדה כסוציולגית בשירות קבע בחיל האוויר במערך ההגנה האווירית. כיום מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית.

נעמי ורד - ועדת ביקורת

אני מורה להיסטוריה ולאזרחות במשך שנים ארוכות, ובמהלכן יצרתי סמינרים להכרת המיעוט הערבי בישראל ולמפגשים עם נוער ערבי-ישראלי.

הצטרפתי לפרויקט הדו-נרטיבי מתוך עניין, אמונה בחשיבות התהליך ותקווה להנחלתו, וזכיתי ללמד ברוחו.

 

פעילויות

גיוס משאבים

אונליין

יצירת תכנים

מכינות קדם צבאיות

מפגשים בבתי ספר

הרצאות

צרו קשר