top of page
בית

החזון

לקדם פיוס בין הישראלים והפלסטינים, תוך התבססות על המודל הדו נרטיבי בו כל צד נחשף לנרטיב של הצד השני

אודות

מי אנחנו?

עמותת "סיפור – חכאיה" הוקמה ב - 2017 על ידי אנשי עסקים, אקדמאים ואנשי חינוך שהשתתפו בכתיבת הספר "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר - פלסטינים וישראלים" ("הספר הירוק").

חכאיה פירושו סיפור בערבית. 2 סיפורים = 2 נרטיבים.

להערכתנו פתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא תהליך ארוך טווח שידרוש מעורבות פעילה של הציבור הרחב בשני הצדדים, ציבור שיאמין בערך השלום ו"ידחוף" את מנהיגיו לפשרות היסטוריות.

הייחודיות שלנו

ישנם ארגונים שלוחצים על המנהיגים לחתום על הסכם שלום,

יש המתמקדים בסיום הכיבוש ובסיוע לאוכלוסיה הפלשתינית ואחרים עוסקים בקידום חיים משותפים.

אנו מבקשים להתמקד בתחום של חינוך לשלום, תוך מתן דגש לרעיון הדו נרטיבי.

שאיפתנו היא להפיץ תכנים מתוך "הספר הירוק" ("ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר - פלסטינים וישראלים", בהוצאת PRIME) במגוון מסגרות, לפנות למובילי דעה ולעשות שימוש בכל ערוצי התקשורת הקיימים, במטרה להניע ציבורים רבים ככל האפשר, בשני העמים, לפעילות אקטיבית ולשיתופי פעולה.

החזון שלנו

הסכסוך הישראלי – פלסטיני מתקיים יותר ממאה שנים, רבים סבורים שאין פתרון באופק.

אנו מאמינים שבשני הצדדים קיימת בורות רבה בנוגע לשורשי הסכסוך. רוב האוכלוסייה נחשפת רק לנרטיב "שלה", וכמעט לא מודעת וגם לא כל כך מתעניינת בנרטיב של הצד השני.

 

בצד הישראלי - רבים למדו על הפרחת השממה ולכן סבורים שלא היו פה תושבים כשהציונות קמה. בין אלו שכבר מכירים את הנרטיב הפלסטיני רבים סבורים ש"אין פרטנר", אין סיכוי לשינוי ודי אם נעסוק ב"ניהול הסכסוך". 

 

בצד הפלסטיני – לא מכירים את הסיפור הציוני, לא מכירים בזיקה של העם היהודי למולדתו ההיסטורית, רואים בנו פולשים ודורשים מהמנהיגים להיאבק על מימוש זכות השיבה למיליוני פליטים.

 

השאיפה שלנו היא לגרום לכך שבשנים הקרובות ציבורים רבים ככל האפשר בשני הצדדים יעמיקו בנושא וייחשפו לנרטיב של הצד השני ולמורכבות של הסכסוך. כשזה יקרה – אנו מאמינים שציבורים רבים יאמינו כי הפיוס בין העמים אפשרי ויפעילו לחץ על המנהיגים להגיע להסדר שלום.

המובילים

המובילים

נעמי ורד

אני מורה להיסטוריה ולאזרחות במשך שנים ארוכות, ובמהלכן יצרתי סמינרים להכרת המיעוט הערבי בישראל ולמפגשים עם נוער ערבי-ישראלי. הצטרפתי לפרויקט הדו-נרטיבי מתוך עניין, אמונה בחשיבות התהליך ותקווה להנחלתו, וזכיתי ללמד ברוחו.

נעמי ורד.png

ספי דונר - יו"ר

כאיש עסקים מצאתי את עצמי מעסיק עובדים ערבים ומוכר מוצרים ללקוחות ערביים בישראל ובכמה מדינות שכנות. ההיכרות איתם הזיזה אצלי משהו בלב וגם במוח. חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שלא נצליח להגיע לשלום עם שכנינו הפלשתינים. כשנחשפתי ל"ספר הירוק", הרגשתי שמצאתי את הנתיב להצלחה. הקמתי את העמותה מתוך אמונה שגם אם הסיכוי קטן - שווה לנסות!

40978504_10217390815066575_3381856072049360896_o.jpg

​אייל נווה - נשיא

שימוש בעבר יכול לקדם פיוס בין אויבים ויכול להנציח ולהעצים את העוינות. כדי להתחיל בתהליך פיוס יש צורך להכיר באחר ותנאי להכרה באחר זה להכיר את האחר. זו המטרה הצנועה של הגישה הדו נרטיבית.

Eyal Naveh.jpg

אבי דאול

בשנים האחרונות החלטתי לפעול ביתר שאת לקירוב לבבות בין ישראלים ופלסטינים למען שלום ופיוס. השתתפתי בסדנאות נרטיבים של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, אני מתנדב בעמותת "בדרך להחלמה" המסייעת לחולים פלסטינים, במיוחד ילדים חולי סרטן, להגיע מהמחסומים לבתי חולים ישראליים. פעיל בתנועת "עומדים ביחד", שמטרתה צדק חברתי, שוויון בין יהודים לערבים ושלום. בנוסף הצטרפתי לצוות המתרגם לעברית סיפורים שכתבו צעירים פלסטינים, הכותבים  לעולם באתר We Are Not Numbers ומשתפים בחוויותיהם בעזה, לאתר ישראלי מקביל  "אנחנו שמעבר לגבול" שמטרתו להכיר בין צעירים בשתי החברות שלנו. אני מאמין שבדרך של הכרויות אישיות נוכל להביא לשינוי

אבי.png

רחל צוק

מורה להיסטוריה בתיכון בדרום תל אביב. השתתפתי בצוות המורים שחיבר את ספר הלימוד בשני נרטיבים והתנסיתי בהוראה באמצעותו. הפגשתי את תלמידיי עם הנרטיב הפלסטיני, ואני מאמינה שהצלחתי לזרוע בקרבם זרעים של הכרות והבנה שינבטו בעתיד בתנאים המתאימים. מטרתי בעמותה היא להרחיב את הפעילות החינוכית הזאת.

IMG-20171118-WA0007.jpg

יהושע רץ

מחנך ומורה לאזרחות בתיכון, מלמד במכללת "אורנים" ועוסק בהנחיית סדנאות של יהודים וערבים ופלסטינים. עוסק ב"חינוך לשלום" בהיבטים שונים במשך שנים רבות ומאמין בכך שמעבר לחשיבות העליונה של סיום הסכסוך, יש צורך חיוני ודחוף עוד יותר – לחנך ולגדל את דור העתיד על בסיס של תקווה ואופטימיות ואמונה שטבע האדם הוא טוב ביסודו.

יהושע-רץ-פורטרט-scaled.jpg

כרמל ברייטינג - רכזת חינוך

מגשרת, מאמנת אישית, מנחת קבוצות ובעלת תואר ראשון במשפטים. מובילה תהליכי שינוי, התפתחות וצמיחה, מנחת סדנאות וקבוצות דיאלוג בנושא הסכסוך הישראלי פלשתיני, תהליכי גישור וצדק מאחה. אני פעילה חברתית לקידום חיים משותפים ולקרוב לבבות דרך מפגשי שיח ועשייה משותפת. שותפה מייסדת בהקמה של JACAhub - מרכז חדשנות אזורי יהודי - ערבי, ופעילה בארגוני שלום. ליבי מלא תקווה ואמונה בטוב: עלינו להיות אקטיביים, ומתוך חמלה להעצים את הטוב המשותף, ולפעול להכרה הדדית של הנרטיב של הצד השני כחלק מקידום תהליך של פיוס בין העמים ולפיתוח חשיבה דיאלקטית, על מנת לשנות את המציאות ולבנות עתיד טוב יותר בו יש מקום לשני העמים לחיות בין הירדן לים, חיים של כבוד, בטחון ושלום.

כרמל תמונת וואטאפ.jpg

ליאורה גולדמן

גרה בחיפה, נשואה למורדי , יש לנו שני בנים אסף ועומרי.יצאתי לפני מס שנים לגמלאות. אני בוגרת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בבריאות הציבור.במשך שנות עבודתי המקצועית עבדתי במערכות בריאות שונות בתפקידים שונים. כשהפעילותהמקצועית שלי התמקדה בעבודה ברמה קהילתית בחברה היהודית והחברה הערבית.הנושא של הסכסוך הציוני פלסטיני התחיל להעסיק אותי במלחמת יום כיפור עם נפילתו של אחי מייקבמלחמה. הצורך להכיר את האחר נולד בי אז ,זו אחת הסיבות לבחירתי לעבוד עם החברה הערבית.אני מאמינה בשוויון, בסיום הכיבוש ובמציאת פתרון לסכסוך. השקפה זאת הביאה אותי להתנדבב"סיפור חכאיה" הרואה אופק לסכסוך דרך פיוס הנובע מהכרת הנרטיבים של כל צד את הצדהשני.אני חברה בפורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני.מאז ה- 7.10.24 , אני פעילה ביתר שאת בקידום פעילויות המקדמות קירבה בין יהודים ופלסטיניםישראל, והתחדדה בי התפיסה שקירבה כנה בין היהודים והפלסטינים בישראל תוכל להיבנות אםנקשיב באומץ למגוון הקולות בחברה היהודית ובחברה הפלסטינית בארץ לגבי החיים המשותפים כאן.

ליאורה גולדמן תמונה.jpeg

תמר (תמי) שטיין

חברת קיבוץ לוחמי הגטאות. בת לשני הורים ניצולי שואה, שהנחילו לי את האמונה בציונות הומניסטית, אנטי גזענית ואנטי לאומנית. עובדת סוציאלית בגמלאות. עם יציאתי לגמלאות חיפשתי מקום שבו אוכל להיות מעורבת בעשייה המקדמת פיוס וקרוב לבבות בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל וברשות הפלשתינאית. לצד לימוד השפה הערבית, הצטרפתי לעמותת "סיפור חכאיה".  ואולי  עוד אזכה לראות בביטול חוק הלאום וסיום הכיבוש....

תמר.png

שי מייזלמן

בן 48. מורה להיסטוריה מזה 23 שנים. שותף בתהליך כתיבת הספר מראשית הדרך. הצטרפתי לעמותה מתוך אמונה שחינוך המבוסס על דיאלוג, הקשבה והתעניינות באחר הוא אחת הדרכים החשובות במסע הארוך לעבר עתיד של שלום ופיוס באזורנו.

IMG_20180531_195431.jpg

דרור איתן

הצטרפתי לעמותה מתוך חיפוש אחרי מקום שיאפשר לי לפעול ולעשות משהו עם כל התובנות והתחושות שיש לי בשנים האחרונות בנוגע לחיי כישראלי ויהודי כאן בחלקת העולם הקטנה הזו. התובנות הן שאם לא נמצא דרך ללמוד לחיות עם העם הפלסטיני, אזרחי ישראל ותושבי השטחים כאחד, אזי החלום הציוני שהוביל את משפחתי לכאן, מפולין ומארה"ב, נמצא בסכנה מוחשית. התחושות הן של אי נוחות ממספר רב והולך של יהודים בישראל, שעבורם להקשיב, לנסות להבין ולראות את הדברים מנקודת המבט שאינה שלהם, גם אם אינם מסכימים אתה לחלוטין, נחשב כמעשה של חולשה, בלבול ואף גרוע מכך. החברות והפעילות בעמותת סיפור – חכאיה, מאפשרת לי לפעול לקידום החיים המשותפים בין יהודים ופלסטינים, במרחב שבין הים לנהר, תוך נגיעה בליבו של הקושי: הסיפור השונה שיש לשני הצדדים, מתוך אמונה שדרך הקשבה והבנה לסיפור של האחר, מבלי לוותר על הסיפור שלי, ניתן יהיה ליצור כיוון חדש.

דרור תמונת פספורט.jpg

רשא שרקייה

שני דברים שאני אוהבת מאוד, סיפורים ואנשים. זו הסיבה שהתחלתי את הקריירה שלי כתחקירנית בטלוויזיה ובסרטי דוקו. משם המסע שלי התרחב לעוד תחומי עיסוק, ביניהם זכויות אדם, ייעוץ תקשורתי, מנהיגות והובלת שינוי בדרכים שונות, אך בעיקר מול שותפים פלסטינים וישראלים. היום, אני מאמנת אנשים לצמיחה ומנהיגות כאשר הייעוד שלי הוא ללוות אותם במסעם "הביתה". "סיפור-חיכאיה" ממש תפור עליי במובן הזה מכיוון שהעמותה עוסקת באנשים, בסיפורים, בזהויות, בהובלת שינוי, ובמסע חיוני לעתיד טוב ומפויס יותר לכולנו. כערבייה פלסטינית אזרחית ישראל, אני מאמינה כי לזהות המורכבת שלי יש משקל רב בבניית גשרים וחיבורים בין צדי הסכסוך באזורנו.  

רשא.png

ריאד כבהא

אני מאמין בשותפות ערבית יהודית שבנויה על אמון, הכרה והיכרות שתביא לשלום ושוויון. אין ספק שיעדי ומטרות העמותה מובילים לשותפות יהודית ערבית. הכרת הצד השני והיכרות עם הנרטיב שלו תביא להבנה ולגמישות בעמדות. לכן הצטרפתי לעמותה כהמשך לעבודה שלי מזה 50 שנה בשינוי דעות קדומות ועבודה למען חיים משותפים.

כבהא.png

מחאג'נה פייסל

נשוי ואבא ל 4 ילדים מאום אל פחם ממשפחה עקורה מכפר אללג׳ון (על אדמות הכפר קיימים קיבוץ מגידו וקיבוץ מדרך עוז) בוגר כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית ולימודי תואר שני בכלכלה באוניברסיטה תל אביב. כיהנתי מנהל סניף בבנק הפועלים ומנהל היחידה העסקית במרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי. מזה עשר שנים אני פעיל חברתי פוליטי, כיהנתי כיו״ר האופוזיציה בעיריית אום אל פחם משנת 2009 עד שנת 2013 , וממקימי ״שכנים של שלום ״ באזור ואדי עארה ופעיל בתנועות שלום ויו״ר העמותה לאיכות הסביבה בוואדי עארה והאזור וממקימי קבוצת הנרטיב הנכון באום אל פחם. כאשר שמעתי מספי על הספר סיפור חכאיה מאוד התחברתי לרעיון שהשתלב לראייה שלי להשמעת הנרטיב הפלסטיני לחברה היהודית בישראל כדי להגיע לשלום ושחייב להיות בסופו של תהליך חזון משותף יהודי פלסטיני כדי שיהיה פתרון בר קיימא שיבטיח חיים נורמליים לדורות הבאים לכל היהודים ולכל הפלסטינים.

פייסל.png

אשל קליינהאוז

עוסק בחינוך כמורה להיסטוריה, כמנהל בית ספר, חוגי סיירות ועוד. כיום מנהל תחום עתודות ניהוליות במכון "אבני ראשה". הצטרפתי לכתיבת הספר ולעמותה מתוך אופטימיות של העוסק בחינוך ואמונה ביכולותינו לשנות את העולם והמדינה בה אנו חיים. המאבק בין התנועות הלאומיות ובין שני העמים החיים פה אולי היה בגדר גזרת גורל, אולם הימשכותו והמחירים הכבדים שלו אינם כך. אני מאמין בכוחם של סיפורים ונרטיבים להיות לא רק גורמים מפלגים אלא גם גורמים מאחים התורמים להחלמה ופיוס.

ESHEL.jpg

סוקינה טאעון

בעלת תואר ראשון במדעי החברה, ותואר שני במדיניות ציבורית, עם התמחות בשלטון מקומי. מנחת קבוצות בסכסוך הפלסטיני-ישראלי. פעילה חברתית בקידום השותפות הערבית יהודית ברחבי הארץ. ובעלת ניסיון רב בהובלת תהליכי שינוי חברתי. פעילות חברתית מגוונת ועשירה במסגרת תכנית "שגרירי ז'נבה", "ארקאן" מכון שחרית , ופרויקט "מקום לי". ניסיון תעסוקתי עשיר בדגש חברתי, כשותפה בניהול מיזם "ערים מובילות שינוי", רכזתי תכנית למניעת אלימות סמים ואלכוהול במרחב החינוכי, וכמורה לאזרחות, בהכנת תלמידי העל-יסודי לבגרות בעבר . כיום אני מובילה קהילה בעמותת יד ביד בבית ספר גליל . "מאמינה בעשייה חברתית ככלי לשינוי המרחב החברתי והקטנת הפערים בישראל"

__+972 52-433-5301__ 20231230_203950.jpg
אופק בסכסוך

תכנית אופק בסכסוך
תכנית ללימוד הסכסוך הישראלי פלסטיני בבתי ספר תיכונים

עמותת “סיפור-חכאיה” כתבה תוכנית ללימוד הסכסוך הישראלי-פלסטיני בבתי הספר התיכוניים

התכנית מציגה את הסכסוך בכמה מימדים:

  • הסבר תאורטי על המושג קונפליקט והגישה הדו-נרטיבית.

  • לימוד שורשיו ההיסטוריים והתגלגלותו במהלך המאה ה- 20 דרך הנרטיב הציוני ודרך הנרטיב הפלסטיני

  • הצגת אפשרויות לפעולה בהתייחסות אליו

  • גיבוש עמדה אישית של התלמידים על סמך לימוד ורכישת ידע

 

את התוכנית אפשר ללמד בכיתות י‘ - י“ב כחוג העשרה שנתי, במסגרת שיעור שנתי של ”השכלה כללית“ בכיתה י‘, במסגרת נושאים שונים הנלמדים בבית הספר, בשיעורי חינוך ובסמינר העוסק בסכסוך היהודי-פלסטיני.

התוכנית המקורית מחולקת ל – 9 יחידות, אפשר ללמד אותה במלואה או לבחור חלקים ממנה.

מורים המלמדים את התוכנית מקבלים ליווי מקצועי של רכזי החינוך וצוות המורים המקצועי של העמותה.

ברצוננו להדגיש כי לא צריך להיות מומחה להיסטוריה או לאזרחות כדי ללמד את התוכנית, הן בכיתה והן בסמינר.

התנאי הנדרש הוא תחושת שליחות הנובעת מהבנה כי הכרת הצד האחר במורכבות של הקונפליקט היהודי-פלסטיני תאפשר למתבגרים שלנו להיות אזרחים שאחראים למדינתם על בסיס ידע, חשיבה ביקורתית, עמדה דמוקרטית ויכולת לקיים דו-שיח והדדיות. אנו מייחסים חשיבות עצומה להוראת התוכנית כדרך לחינוך פוליטי המחייב לימוד וידע לפני גיבוש עמדה, וקיום דיון אינטלקטואלי בלא התלהמות הכולל הבעת עמדה, שכנוע, רפלקסיה, וכבוד לעמדות אחרות. אנו מקווים לקדם באמצעותה הבנה ומתינות בין העמים.

קיבלנו את פרטייך בהצלחה!

מורים ומנהלים - אנו מזמינים אתכם למלא את טופס בקשת ההצטרפות ולהצטרף לרשימת בתי הספר המלמדים את התכנית או מתעניינים בה

הרצאות

הרצאות בזום

מפגש קהילתי המאפשר לקבל ולהרחיב ידע בנושאים אקטואלים, פוליטיים והיסטוריים הקשורים בסכסוך.
בכל מפגש מתקיימת הרצאה ודיון בנושא. 

לצפייה בהרצאות קודמות - הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו

  • Youtube
התנדבות
תרמו לנו

תרמו לנו

PayBox

דרך מספר טלפון

054-4360360

 PayPal

PayPal ButtonPayPal Button

העברה בנקאית

בנק הפועלים (12)

סניף 791 (המפרץ)

חשבון מספר 669971

משלוח צ'ק

סיפור חכאיה
פלמ"ח 34 חיפה

3455831

להחזר מס בגין תרומות ע"פ סעיף 46 אנא פנו אלינו

הצטרפו

צרו קשר

קיבלנו את פרטייך בהצלחה!

bottom of page