המשימה
לקדם פיוס בין הישראלים והפלסטינים, תוך התבססות על המודל הדו נרטיבי בו כל צד נחשף לנרטיב של הצד השני
המשימה
לקדם פיוס בין הישראלים והפלסטינים, תוך התבססות על המודל הדו נרטיבי בו כל צד נחשף לנרטיב של הצד השני
המשימה
לקדם פיוס בין הישראלים והפלסטינים, תוך התבססות על המודל הדו נרטיבי בו כל צד נחשף לנרטיב של הצד השני
התנדבות
תרמו לנו
הפעילויות
המשימה
לקדם פיוס בין הישראלים והפלסטינים, תוך התבססות על המודל הדו נרטיבי בו כל צד נחשף לנרטיב של הצד השני
מי אנחנו?
עמותת סיפור – חכאיה הוקמה ב – 2017 על ידי אנשי עסקים, אקדמאים ואנשי חינוך שהשתתפו בכתיבת הספר "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר - פלסטינים וישראלים" ("הספר הירוק").
חכאיה פירושו סיפור בערבית. 2 סיפורים = 2 נרטיבים.
להערכתנו פתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא תהליך ארוך טווח שידרוש מעורבות פעילה של הציבור הרחב בשני הצדדים, ציבור שיאמין בערך השלום ו"ידחוף" את מנהיגיו לפשרות היסטוריות.
במה אנחנו שונים?
ישנם ארגונים שלוחצים על המנהיגים לחתום על הסכם שלום בכל ההקדם,
ארגונים אחרים מתמקדים בסיום הכיבוש.
ארגונים אחרים עוסקים בקידום חיים משותפים.
אנו מבקשים להתמקד בתחום של חינוך לשלום, תוך מתן דגש לרעיון הדו נרטיבי.
שאיפתנו היא להפיץ תכנים מתוך "הספר הירוק" ("ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר - פלסטינים וישראלים", בהוצאת PRIME) במגוון מסגרות, לפנות למובילי דעה ולעשות שימוש בכל ערוצי התקשורת הקיימים, והכול במטרה להניע ציבורים רבים ככול האפשר, בשני העמים, לפעילות אקטיבית ולשיתופי פעולה.
מהות הבעיה לראייתנו
הסכסוך הישראלי – פלסטיני מתקיים יותר ממאה שנים, ורבים סבורים שאין פתרון באופק.
אנו מאמינים שבשני הצדדים קיימת בורות רבה בנוגע לשורשי הסכסוך. רוב האוכלוסייה נחשפת רק לנרטיב "שלה", וכמעט לא מודעת וגם לא כל כך מתעניינת בנרטיב של הצד השני. א) בצד הישראלי רבים, במיוחד צעירים, למדו על הפרחת השממה ולכן סבורים שלא היו פה תושבים כשהציונות קמה. בין אלו שכבר מכירים את הנרטיב הפלסטיני רבים סבורים ש"אין פרטנר", אין סיכוי לשינוי ודי אם נעסוק ב"ניהול הסכסוך". " ב) בצד הפלסטיני – לא מכירים את הסיפור הציוני, רואים בנו פולשים ודורשים מהמנהיגים להיאבק על מימוש זכות השיבה למיליוני פליטים.
השאיפה שלנו היא לגרום לכך שבשנים הקרובות ציבורים רבים ככל האפשר בשני הצדדים יעמיקו בנושא וייחשפו לנרטיב של הצד השני ולמורכבות של הסכסוך. כשזה יקרה – אנו מאמינים שציבורים רבים ידחפו את המנהיגים להגיע להסדר שלום.
המובילים
אייל נווה - נשיא
שימוש בעבר יכול לקדם פיוס בין אויבים ויכול להנציח ולהעצים את העוינות. כדי להתחיל בתהליך פיוס יש צורך להכיר באחר ותנאי להכרה באחר זה להכיר את האחר. זו המטרה הצנועה של הגישה הדו נרטיבית.
ספי דונר - יו"ר
כאיש עסקים מצאתי את עצמי מעסיק עובדים ערבים ומוכר מוצרים ללקוחות ערביים בישראל ובכמה מדינות שכנות.
ההיכרות איתם הזיזה אצלי משהו בלב וגם במוח.
חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שלא נצליח להגיע לשלום עם שכנינו הפלשתינים.
כשנחשפתי ל"ספר הירוק", הרגשתי שמצאתי את הנתיב להצלחה.
הקמתי את העמותה מתוך אמונה שגם אם הסיכוי קטן - שווה לנסות!
שי מייזלמן - חבר ועד מנהל
בן 48.
מורה להיסטוריה מזה 23 שנים.
שותף בתהליך כתיבת הספר מראשית הדרך.
הצטרפתי לעמותה מתוך אמונה שחינוך המבוסס על דיאלוג, הקשבה והתעניינות באחר
הוא אחת הדרכים החשובות במסע הארוך לעבר עתיד של שלום ופיוס באזורנו.
אשל קליינהאוז
עוסק בחינוך מאז שעמד על דעתו ופרנסתו, בחוגיי סיירות, כמורה להיסטוריה, כמנהל בית ספר ועוד, כיום מנהל תחום עתודות ניהוליות במכון "אבני ראשה". הצטרפתי לכתיבת הספר ולעמותה מתוך אופטימיות של העוסק בחינוך ואמונה ביכולותינו לשנות את העולם והמדינה בה אנו חיים. המאבק בין התנועות הלאומיות ובין שני העמים החיים פה אולי היה בגדר גזרת גורל, אולם הימשכותו והמחירים הכבדים שלו אינם כך. אני מאמין בכוחם של סיפורים ונארטיבים להיות לא רק גורמים מפלגים אלא גם גורמים מאחים התורמים להחלמה ופיוס.
מחאג׳נה פייסל
נשוי ואבא ל 4 ילדים מאום אל פחם ממשפחה עקורה מכפר אללג׳ון (על אדמות הכפר קיימים קיבוץ מגידו וקיבוץ מדרך עוז) בוגר כלכלה וסטטיסטקה באוניברסיטה העברית ולימודי תואר שני בכלכלה באונברסיטה תל אביב כהנתי מנהל סניף בבנק הפועלים ומנהל היחידה העסקית במרכז היהודי ערבי לפתוח כלכלי.
מזה עשר שנים אני פעיל חברתי פוליטי ביותר מ50% ועד 50% עצמאי נבחרתי ליו״ר האופוזיציה בעיריית אום אל פחם משנת 2009 עד שנת 2013
וממקימי ״שכנים של שלום ״ באזור ואדי עארה ופעיל ברוב תנועות השלום הקיימות ויו״ר העמותה לאיכות הסביבה בואדי עארה והאזור וממקימי קבוצת הנרטיב הנכון באום אל פחם.
ששמעתי מספי על הספר ספורחכאיה מאוד התחברתי לרעיון שהשתלב לראייה שלי להשמעת הנרטיב הפלסטיני לחברה היהודית בישראל כדי להגיע לשלום ושחייב להיות בסופו של תהליך חזון משותף יהודי פלסטיני כדי שיהיה פתרון בר קיימא שיבטיח חיים נורמלים לדורות הבאים לכל היהודים ולכל הפלסטינים.
ריאד כבהא
אני מאמין בשותפות ערבית יהודית שבנויה על אמון, הכרה והיכרות שתביא לשלום, שיוויון ולשותפות.
אין ספק שיעדי ומטרות העמותה מובילים לשותפות יהודית ערבית.
הכרת הצד השני והיכרות עם הנרטיב שלו תביא להבנה ולגמישות בעמדות.
לכן הצטרפתי לעמותה כהמשך לעבודה שלי מזה 50 שנה בשינוי דעות קדומות ועבודה למען חיים משותפים.
נעמי ורד - ועדת ביקורת
אני מורה להיסטוריה ולאזרחות במשך שנים ארוכות, ובמהלכן יצרתי סמינרים להכרת המיעוט הערבי בישראל ולמפגשים עם נוער ערבי-ישראלי.
הצטרפתי לפרויקט הדו-נרטיבי מתוך עניין, אמונה בחשיבות התהליך ותקווה להנחלתו, וזכיתי ללמד ברוחו.
רחל צוק
מורה להיסטוריה בתיכון בדרום תל אביב. השתתפתי בצוות המורים שחיבר את ספר הלימוד בשני נרטיבים והתנסיתי בהוראה באמצעותו. הפגשתי את תלמידיי עם הנרטיב הפלסטיני, ואני מאמינה שהצלחתי לזרוע בקרבם זרעים של הכרות והבנה שינבטו בעתיד בתנאים המתאימים. מטרתי בעמותה היא להרחיב את הפעילות החינוכית הזאת.
דרור איתן
הצטרפתי לעמותה מתוך חיפוש אחרי מקום שיאפשר לי לפעול ולעשות משהו עם כל התובנות והתחושות שיש לי בשנים האחרונות בנוגע לחיי כישראלי ויהודי כאן בחלקת העולם הקטנה הזו. התובנות הן שאם לא נמצא דרך ללמוד לחיות עם העם הפלסטיני, אזרחי ישראל ותושבי השטחים כאחד, אזי החלום הציוני שהוביל את משפחתי לכאן, מפולין ומארה"ב, נמצא בסכנה מוחשית. התחושות הן של אי נוחות ממספר רב והולך של יהודים בישראל, שעבורם להקשיב, לנסות להבין ולראות את הדברים מנקודת המבט שאינה שלהם, גם אם אינם מסכימים אתה לחלוטין, נחשב כמעשה של חולשה, בלבול ואף גרוע מכך. החברות והפעילות בעמותת סיפור – חכאיה, מאפשרת לי לפעול לקידום החיים המשותפים בין יהודים ופלסטינים, במרחב שבין הים לנהר, תוך נגיעה בליבו של הקושי: הסיפור השונה שיש לשני הצדדים, מתוך אמונה שדרך הקשבה והבנה לסיפור של האחר, מבלי לוותר על הסיפור שלי, ניתן יהיה ליצור כיוון חדש.
תמר (תמי) שטיין
חברת קיבוץ לוחמי הגטאות. בת לשני הורים ניצולי שואה, שהנחילו לי את האמונה בציונות הומניסטית, אנטי גזענית ואנטי לאומנית. עובדת סוציאלית בגמלאות. עם יציאתי לגמלאות חיפשתי מקום שבו אוכל להיות מעורבת בעשייה המקדמת פיוס וקרוב לבבות בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל וברשות הפלשתינאית. לצד לימוד השפה הערבית, הצטרפתי לעמותת "סיפור חכאיה". ואולי עוד אזכה לראות בביטול חוק הלאום וסיום הכיבוש....
רשא שרקייה
שני דברים שאני אוהבת מאוד, סיפורים ואנשים.
זו הסיבה שהתחלתי את הקריירה שלי כתחקירנית בטלוויזיה ובסרטי דוקו. משם המסע שלי התרחב לעוד תחומי עיסוק, ביניהם זכויות אדם, ייעוץ תקשורתי, מנהיגות והובלת שינוי בדרכים שונות, אך בעיקר מול שותפים פלסטינים וישראלים. היום, אני מאמנת אנשים לצמיחה ומנהיגות כאשר הייעוד שלי הוא ללוות אותם במסעם "הביתה". "סיפור-חיכאיה" ממש תפור עליי במובן הזה מכיוון שהעמותה עוסקת באנשים, בסיפורים, בזהויות, בהובלת שינוי, ובמסע חיוני לעתיד טוב ומפויס יותר לכולנו. כערבייה פלסטינית אזרחית ישראל, אני מאמינה כי לזהות המורכבת שלי יש משקל רב בבניית גשרים וחיבורים בין צדי הסכסוך באזורנו.
.jpg)
אבי דאול
בשנים האחרונות החלטתי לפעול ביתר שאת לקירוב לבבות בין ישראלים ופלסטינים למען שלום ופיוס. השתתפתי בסדנאות נרטיבים של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, אני מתנדב בעמותת "בדרך להחלמה" המסייעת לחולים פלסטינים, במיוחד ילדים חולי סרטן, להגיע מהמחסומים לבתי חולים ישראליים. פעיל בתנועת "עומדים ביחד", שמטרתה צדק חברתי, שוויון בין יהודים לערבים ושלום. בנוסף הצטרפתי לצוות המתרגם לעברית סיפורים שכתבו צעירים פלסטינים, הכותבים לעולם באתר We Are Not Numbers ומשתפים בחוויותיהם בעזה, לאתר ישראלי מקביל "אנחנו שמעבר לגבול" שמטרתו להכיר בין צעירים בשתי החברות שלנו. אני מאמין שבדרך של הכרויות אישיות נוכל להביא לשינוי
נגה עיני אלחדף
פסיכולוגית, נשואה ואמא לשניים, מתגוררת בזכרון יעקב. מ- 2005 עסקה בחקר וקידום דיאלוג בין יהודים וערבים. מחקר התזה שלה בהנחייתו של פרופ' דן בר-און ז"ל עסק בהתמודדות של בני נוער יהודים וערבים עם הנרטיבים ההיסטוריים הישראלי והפלסטיני של 1948. עבדה כסוציולגית בשירות קבע בחיל האוויר במערך ההגנה האווירית. כיום מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית.
פעילויות
גיוס משאבים
אונליין
יצירת תכנים
מכינות קדם צבאיות
מפגשים בבתי ספר
הרצאות
תכנית אופק לסכסוך - תכנית ללימוד הסכסוך
הישראלי - פלסטיני בבתי הספר התיכוניים
עמותת “סיפור-חכאיה” כתבה תוכנית לימודים הנוגעת
בקונפליקט הציוני-פלסטיני לכיתות י׳ - י״ב. אפשר ללמדה כחוג העשרה שנתי, בסמינר
'העוסק בסכסוך היהודי-פלסטיני, במסגרת שיעור שנתי של ״השכלה כללית״ בכיתה י
.ובמסגרת נושאים שונים הנלמדים בבית הספר, ובשיעורי חינוך
התוכנית כוללת:
יחידה 1: יחידה תיאורטית (שיעורים 1-4)
מהו סכסוך? כיצד מעודדים סכסוך וכיצד אפשר למתן אותו? מהו נרטיב? ומה התפקיד
שהנרטיב ממלא בסכסוכים. מקרה מדגים (אירלנד).
יחידות 2-5: היסטוריה של ארץ ישראל במאה ה-20 בלימוד דו-נרטיבי (שיעורים 5-14)
העולם היהודי וארץ ישראל עד הצהרת בלפור; הצהרת בלפור ושנות ה- 20 וה- 30 בארץ
ישראל; תוכנית החלוקה ומלחמת העצמאות; מלחמת ששת הימים ותוצאותיה;
יחידה 6: החברה הפלסטינית - מעמדם של הפלסטינים בשטחים ומצבם, האינתיפאדה הראשונה (שיעורים 15-17)
יחידה 7: החברה הישראלית ויחסה לסכסוך - עמדות בחברה הישראלית בשאלת הסכסוך (שיעורים 18-21)
יחידה 8: אקטיביזם פוליטי - הכרות עם תנועות ועמותות העוסקות בנושא הקונפליקט, הכרעה אישית (שיעורים 22-25)
יחידה 9: תקווה ומשוב - הדרך בה הלכנו, אופק בסכסוך הישראלי-פלסטיני (שיעורים 26-28)
אפשרויות ההתנדבות איתנו
העמותה זקוקה למתנדבים במגוון תחומים. בוא לעזור לנו להשפיע!
אפשרויות ההתנדבות הן רבות, ובכלל זה:
סיוע בגיוס משאבים
סיוע בארגון מפגשים/ייזום שלהם
הפצת מסרים – קבוצת ווטס אפ שמקבלת הודעה בכול פעם שיוצא פוסט ומפיצה אותו הלאה.
עזרה בשפה (בעיקר אנגלית וערבית)
ביצוע הדרכות
קשרים עם תקשורת
היכרות עם רשויות מקומיות ומשרד החינוך.
הנה"ח/ייעוץ משפטי
ניהול פעילות דיגיטלית
מפגשי זום והרצאות
תרמו לנו
לתרומה דרך PayBox
דרך מספר הטלפון 0544360360
העברה בנקאית
בנק הפועלים
סניף 791 (המפרץ)
חשבון מספר 669971
משלוח צ'ק
סיפור חכאיה
פלמח 34 חיפה 3455831